אני בטוח שאני לא היחיד ששואל את עצמו מה מחכה לנו ביום שאחרי הקורונה, יש לא מעט צלמי מגנטים לאירועים שמאוד חוששים מה יהיה איתם, מה יעלה בגורלם ועד כמה הם יוכלו להמשיך ולשבת בבית, נכון להיום בתקופה הזאת שכל אולמות האירועים סגורים, אין אחד שיודע בכלל מתי תותר התקהלות מחדש, מתי נוכל לצאת לרחוב בלי מסכות הגנה ועד מתי נשב בבית, אני בטוח שיש עוד לא מעט שאלות, אבל כולן הן "מתי?"
מתי הילדים יחזרו ללימודים ולשגרה שהם כל כך זקוקים לה, מתי גני הילדים יופעולו מחדש, ועוד דברים מה קורה עם מקומות העבודהנ ומתי אנשים יחזרו לעבוד אם בכלל כולם יחזרו, אולי המשק עובר שינוי מאוד גדול, לא ייתכן שיותר ממיליון מובטלים יושבים בבית, מצד אחד אנחנו רואים את ראש הממשלה מבטיח הבטחות לעזרה ותמיכה, שר האוצר מצהיר שהוא יעזור לעסקים הקטנים, אבל בפועל, כלום עדיין לא קרה, אותה מדינה שלה במשך שנים אנחנו העסקים הקטנים מעבירים לכם תשלומים מאוד גבוהים, של מס הכנסה, ביטוח לאומי, יש לנו תעשייה שלמה שעובדות בזכותנו, אם אלו אותם יבואנים של הדפים והחומרים איתם כל צלם מגנטים עובד, אם אלו רואי החשבון שלהם אנחנו משלמים כל שנה תשלום קבוע, לפעמים גם זה מגיע למאות שקלים בחודש, אנחנו העסקים הקטנים האלו שהשכר שלנו הוא כמו כל עובד שכיר בסוף היום והתשלומים שלנו הרבה יותר גבוהים, התרומה שלנו למשק היא הרבה יותר גדולה מאשר הרבה מאוד שכירים, לא שאני אומר שהשכירים פחות מועילים, אבל בתור עסק בכל זאת אנחנו נותנים להרבה מאוד אנשים סביבנו.
אולי באמת יבואו ימים יותר טובים, המציאות לימדה אותי, שאם אני הקמתי עסק לפני הרבה מאוד שנים, הייתי ממש מבין אותם עסקים וותיקים בתחום, נתתי תמיד לכל לקוח את השירות הטוב ביותר והייתי בטוח שהמגנטים לא יעלמו לעולם, עוד בתקופה שבה יויו מגנטים לאירועים yoyomagnet הייתה חברת המגנטים הראשונה בארץ, כבר עבר מאז כמעט יותר מ 14 שנים, אבל מי יודע עוד לאן זה הולך, מה יהיה איתנו בתחום האירועים, למדתי לא להאמין למה שקורה סביבי ולתת לאלשליה לעטוף אותי, למדתי דבר אחד בטוח, תמיד אבל תמיד להכין את עצמי לימים קשים יותר.
אני יודע שזאת זכות לתת שירות, אבל אני גם יודע שהמדינה בגדה בי, אבל מה כבר להאשים את המדינה, מצד אחד אני משלם מיסים, הוצאות על דלק בגלל נסיעות מרובות, יש לא מעט עסקים שהם אולי יותר גדולים שעובדים רק בזכות בורג קטן כמוני, אני לא מצפה יותר מידי, אני רק יודע דבר אחד, אני יודע שאפשר גם בלי, אפשר בלי כל הראוותנות הזאת, בלי הגרגרנות ואפשר בהחלט לחיות בפשטות ובצניעות מבלי להוציא יותר מידי כסף על דברים שעד היום היו מובנים והרשתי לעצמי לבזבז, אפשר גם בלי כל זה.
מתי הילדים יחזרו ללימודים ולשגרה שהם כל כך זקוקים לה, מתי גני הילדים יופעולו מחדש, ועוד דברים מה קורה עם מקומות העבודהנ ומתי אנשים יחזרו לעבוד אם בכלל כולם יחזרו, אולי המשק עובר שינוי מאוד גדול, לא ייתכן שיותר ממיליון מובטלים יושבים בבית, מצד אחד אנחנו רואים את ראש הממשלה מבטיח הבטחות לעזרה ותמיכה, שר האוצר מצהיר שהוא יעזור לעסקים הקטנים, אבל בפועל, כלום עדיין לא קרה, אותה מדינה שלה במשך שנים אנחנו העסקים הקטנים מעבירים לכם תשלומים מאוד גבוהים, של מס הכנסה, ביטוח לאומי, יש לנו תעשייה שלמה שעובדות בזכותנו, אם אלו אותם יבואנים של הדפים והחומרים איתם כל צלם מגנטים עובד, אם אלו רואי החשבון שלהם אנחנו משלמים כל שנה תשלום קבוע, לפעמים גם זה מגיע למאות שקלים בחודש, אנחנו העסקים הקטנים האלו שהשכר שלנו הוא כמו כל עובד שכיר בסוף היום והתשלומים שלנו הרבה יותר גבוהים, התרומה שלנו למשק היא הרבה יותר גדולה מאשר הרבה מאוד שכירים, לא שאני אומר שהשכירים פחות מועילים, אבל בתור עסק בכל זאת אנחנו נותנים להרבה מאוד אנשים סביבנו.
