איך זה יראה ביום שאחרי ?

איך תראה המציאות שלנו ביום שאחרי הקורונה תחלוף, האם דברים ישתנו או שאולי יחזרו להיות כאילו כלום לא קרה, או שאולי לעולם לא נשתחרר מהמציאות הזאת ואנחנו צפויים להישאר בבית עוד תקופה ארוכה.

דווקא בימים האלו שההגבלות על התנועה של משרד הבריאות מתחילות להשתנות וקיימת הקלה, עדיין קיים חוסר וודאות בנוגע להרבה מאוד תחומי עסקים, אחד מאותם תחומי עסקים הוא תחום האירועים, למרות כל ההקלות עדיין לא הותרה התקהלות ואפילו מערכת החינוך לא חוזרת לתפקוד מלא, למרות הרצון להחזיר את המשק לפעילות, הרבה מאוד הורים צעירים לא יוכלו לחזור מכיוון שלא ימצאו מסגרת לילדיהם, חוסר וודאות גדול מאוד לימים שאחרי, ועד מתי נמשיך לשבת ימים שלמים בבית ? הפעם ננסה לענות לכם על כמה מהשאלות שכל אחד רוצה לקבל עליהם תשובה רק לא להיות בחוסר וודאות.

דברים יקרו בהדרגה

ראשית יש להבין כי כמו שקורה כבר בימים האלו ממש, המשק חוזר לפעילות בהדרגה, אם עד עכשיו הגבלות התנועה היו עד 100 מטר מהבית, הפכו להיות עד 500 מטר מהבית, עסקים חוזרים להיקף של 30% מכמות העובדים, מה שעד עכשיו הותר רק עד 15%.

אבל גם כאן קיימת בעיה לא פשוטה, במתכונת שבה עבדו רק 15% מהעובדים היה ניתן לשמור על הנחיות כמו מרחק של 2 מטר בין האנשים, ברגע ש 30 אחוזים מכלל העובדים חוזרים לפעילות, לא כל עסק יכול לספק את המרחב הפיזי של 2 מטר מרחק בין העובדים, הדברים האלו מותירים לא מעט שאלות וסוגיות ללא תשובה.

חזרה ללימודים, רגע אחד לפני החופש הגדול

החופש הגדול כמעט כבר כאן, האם משרד החינוך ישנה את ההנחיות שלו ? כולנו מלאי תקווה שמערכת החינוך תהיה מה שהיא באמת צריכה להיות, שזה אומר מקור לדוגמה אישית, שימי החופש הגדול יבוטלו, לא רק לטובת אותם ילדים שזקוקים להשלים פערים לימודיים, אלא גם עבור אותם הורים צעירים שיוכלו להרשות לעצמם לצאת ולחזור למעגל העבודה.

שמחות אירועים וכל מה שמסביב

כאן המצב הרבה יותר מורכב, העסקים הראשונים שנסגרו והרגישו יותר מכולם את משבר הקורונה אלו כל אותם עסקים בתחום האירועים, למרות שקולם עדיין לא נשמע וכולם מדברים על ענף  המסעדות, קיים עוד תחום לא קטן בכלל שכולל בתוכו אולמות אירועים, אלו לא רק אולמות האירועים שנפגעו, אלא כל עסק בתחום האירועים, מתחיל בצלמים, אטרקציות כמו מגנטים לאירועים ועוד עסקים קטנים שכמעט ולא מורגשים אבל עבור אותם בעלי עסקים מדובר לא רק על עסק, אלא על מקור הפרנסה היחיד של המשפחה, יש מקרים בהם כל המשפחה יחד עובדת באותו העסק, מאותו הרגע הם ללא הכנסה כלל, לא זכאים לביטוח לאומי, ותלויים בחסדי הממשלה.

לסיכום

כמובן שאנו מצפים לימים טובים יותר, ואנו אופטימיים מאוד ויכולים לראות שימים טובים יותר בהחלט יגיעו, אבל גם הימים האלו להם אנו מצפים לא יגיעו באותה מהירות שאליה התרגלנו עד היום, בנוסף הרגלי הצריכה בהחלט יכולים להשתנות בחודשים הקרובים, המציאות הכתיבה לנו שאנו יכולים בלי להסתדר מעולה גם בלי כל החומריות שהיינו רגילים אליה עד היום.